Shabbat Chol Hamoed Pesach 2020 Hebrew

בשבת חול המועד פסח, כמו גם בשבת חול המועד סוכות, אנו קוראים פרק בספר שמות שמזכיר את שלש הרגלים, פסח, שבועות וסוכות. אבל תאור זה של החגים מופיע אחרי שבני ישראל חוו את האירוע הכי מטלטל שהם עברו במדבר. בני ישראל דרשו וקבלו דמות מותך שלפניה רקדו והתהוללו. משה, שחוזר מ-40 יום ולילה בהר סיני עם האלהים רואה את ההוללות ומשבר את הלוחות. אחרי שהוא משכך את חרון אף האלהים, בקריאתנו, הוא מכין שני לוחות חלופיים להביא איתו למעלה.

הגיוני שפרשת היום עוסק בחג. אבל למה דווקא פרק זה בהקשרו לחטא העגל (החטא עצמו לא מוזכר אבל המשפט הקודם לחגים הוא: “ואלהי מסכה לא תעשו לכם”)? לפחות שישה פרקים אחרים בתורה מזכירים את החג, אפילו שכבר שובצו בימים אחרים.

הרבה עדינה אלן מציעה הסבר מעניין. ידוע לנו שסיפור העגל מופיע באמצע ההוראות לבניית המשכן, מקום שוכנו של האל בתוך מחנה ישראל. היות וגם המשכן וגם העגל היו פרוייקטים אומנותיים-קדושים, כדאי להשוות אותם.

לפי אלן, גם העגל וגם המשכן נועדו ליצור קשר עם אל לא מוחשי. האחד נוצר למטה והשני נבנה לפי הוראות מלמעלה. בזה יש מספיק להסביר למה האחד הוא עבודת אלילים והשני הוא ערוץ מקודש לקשר עם האל. אבל יש עוד הבדלים.

העגל נוצר מתוך פחד וייאוש. מנהיגם, הסמל של וודאות בארץ של אי-וודאות (המדבר) נעלם להם כבר 40 יום. הם היו זקוקים למשהו, כמעט לכל דבר שישמש כישות שהם יכלו לראות, כפי שראו את משה (אפילו שהישות הזאת יכלה רק לעמוד ולנצנץ בשמש).

אחרי שאהרון יצר את העגל, לעם נאמר (כנראה על ידי המסיתים) “אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים”. זהו קשר חד-סטרי, חד מימדי. מה שרואים, זה מה שיש. אין עמימות, אין שאלות לגבי מי מו מה, הנה אלהיך שתוכלו לראות מתי שבא לכם להסתכל עליו. תשמחו, אל תדאגו.

באופן סמלי, אפשר לראות בעגל סוג אחר של דיכוי. הוא נוצר מחרט שממנו יכלו ליצור אין ספור שכפולים זהים במבט ובמהות. כאילו לומר: הבדלים לא נסבלים פה. כאילו נאמר לעם: היתה לך שאלה, הנה התשובה, עכשיו תשתקו.

לעומתו, המשכן נועד למטרה אחרת. הוא נועד להיות המקום שבו האל שוכן ויכול ל”הסתובב” עם העם. זאת אומרת, המטרה היתה ליצור קשר הדוק בין העם ובין האל.

העם תרם זהב ועוד דברי ערך לבניית העגל וגם המשכן. העגל נוצר על ידי אהרון לבדו בעוד המשכן היה התוצר של מאמץ משותף. שני אנשים, בצלאל ואהליאב, היו אחראים על הבנייה אבל כל העם השתתף. אמנם האל שהיה אמור לשכון שם היה בלתי נראה ובלתי נתפש, אבל העמימות הזאת, האי-וודאות הפכה להיות חלק אינטגרלי של יחסים יציבים ובכל זאת משתנים משך הדורות.

אלה היו שתי האופציות לבני ישראל חודשים ספורים אחרי יציאתם ממצרים: עגל נראה אבל דומם או אל בלתי נראה ודינמי. העונש שקבלו על העגל האיר להם שטעות היא לחפש את עתידם בצל עגל זהב סטטי ובלתי משתנה, כזה שלא יכול להניב להם לא חלב, לא דרך ולא ישועה. הוזכרו רחמיו של האלהים (קוראים גם את 13 המידות) ולמדו לקח.

עם הבחירה הזאת, לפחות לרגע זה, הצעד הבא הוא להודיע מתי יביא העם את תרומותיהם לאלהים כסמל של קבלתם של מלכותו עליהם. ולכן מקבלים את רשימת החגים לעולי הרגל.

++

ליל הסדר הבודד, עם או בלי פגישות זום עם קרובינו, עבר, ובעוד כמה ימים פסח גם כן יעבור. אז נחזור, לפחות לזמן מה, לעוד יותר ממה שחווינו, אלא עם חמץ, בתנאי שנורשה לקנות אותו. ובזה, הפסח המיוחד הזה יצטרף לעוד הרבה פסחים מהעבר ונוכל להתרפס עליו בפסחים בעתיד ולספר לדורות הבאים על הפסח של המכה האחד-עשרה.

מי יתן ןנחזור במהרה ובבריאות טובה לשגרה.

שבת שלום ומועדים לשמחה