Rosh Hashana 2020 Hebrew 2

חשבון נפש עדכני: האם פסימיות או אופטימיות מציאותית?

איתן בירנבאום

הימים הנוראים הם הזמן שהמסורת שלנו הקדישה עבורנו כדי לערוך חשבון נפש אישי וקולקטיבי. בואו נבדוק את מצבנו ונראה אם המצב מצדיק פסימיות או שמא יש מקום לאופטימיות מציאותית, לקראת הכניסה לשנה החדשה.

פסימיים יצביעו על הקורונה, עם כל הטעויות שנעשו והאיום הבריאותי והכלכלי המתמשך, ללא סיום באופק. ואז יש לנו את המתח הפוליטי והחברתי בין ביבי/רק-לא-ביבי, והסכנה של אלימות בין מפגינים ושוטרים, של רצח פוליטי ואפילו (כמו בהיסטוריה שלנו) של מלחמת אחים קטסטרופאלית. אם זה לא היה מספיק, יש לנו את משבר האקלים המאיים עלינו ועל כל החיים על כדור הארץ (אני מקדיש דרשה נפרדת לנושא זה). כמנה אחרונה, יש לנו את האנטישמיות הגוברת בארה”ב (עם תנועת ה-BLM) ובעולם, עם ריבוי אוכלוסייה ופוליטיקאים אנטי-ישראליים, עם תמיכה גוברת ב- BDS במפלגות (כמו האגף ה”פרוגרסיבי” של המפלגה הדמוקרטית בארה”ב), אל מול ציבור יהודי מתבולל ולא משתייך שתומך ברובו בפרוגרסיבים. ובתור דובדבן על הקצפת, יש לנו את החברים באיראן שעדיין דוחפים לנשק גרעיני וקוראים להכחדתנו, ועושי-דברם בחיזבאללה ובחמס שרק מחכים לירות עלינו רקטות וטילים.

אבל לכל הנ”ל יש תשובות מציאותיות. למרות מגפת הקורונה, סה”כ שיעור המוות באוכלוסייה דוקא ירד! ויש יסוד להאמין שגם המנהיגים וגם הציבור נלמד מטעויות עבר, ונשפר התמודדות עם המגפה, בזמן שזה כנראה רק שאלה של זמן עד שיהיו תרופות ואפילו חיסון לווירוס. לגבי המתח החברתי והפוליטי, נכון לא לזלזל בסכנה, אבל יחד עם כל התופעות של שנאת חינם ניתן לזהות לא מעט אהבת חינם! אפילו במעגל שלנו כאן בקהילת “בית ישראל” יש לנו את המאמצים המתמשכים של אלן שטיין להילחם עבורנו נגד השמצת ישראל במדיה העולמית, איידה מילר שממשיכה לעזור שנים רבות לעולים מאתיופיה, את מייקל אורדמן שמפרסם כבר עשור את בלוג החדשות הטובות מישראל, אחי דני שארגן מתנדבים ועזרה לפליטים ביוון, אחי ליאל שנלחם בעד שימור הסביבה, המורים-המתנדבים בבית הספר (ג’יני, נטאלי, ריטה, הדסה, ופרידה ז”ל), והסיוע של עמותת “שערים-נתניה” למשפחות של עולי ברה”מ לשעבר, למוזיקאים בקונצרט השבועי, להורים יחידאים, ללומדים לגיור, ועוד. בנושא של משבר האקלים, למרות החרדה המוצדקת ומכות קשות גם בשנה האחרונה (הפעלת אסדת לוויתן מול חוף דור, כריתת מליוני עצים באמזונס ע”י ברזיל אוי-עמידה בהתחייבויות של רוב המדינות לצמצם את פליטות גזי החממה…) ישנם גם חדשות מעודדות. המודעות הציבורית לבעיה גוברת, יותר ויותר אנשים נוקטים ותומכים בפעילות ישירה בלתי-אלימה להתנגד להמשך הפעילות הכלכלית והאנרגטית המזהמת. תבדקו את הארגונים “המרד בהכחדה” או “מגמה ירוקה” – אפשר לקבל מידע אצל ליאל, ויש תקוה אם אנחנו נהיה מוכנים לפעול, וכמובן להצביע בעד מפלגות ומועמדים התומכים בגישה סביבתית. בנושא האנטישמיות, המצב לא טוב, והם עכשיו מאשימים אותנו אפילו בקורונה! במגיפה השחורה, אם יהודים היו פחות חולים (בגלל ששמרנו יותר על היגיינה, בצורת נטילת ידיים ושמירת כשרות) – האשימו אותנו שאנחנו מביאים את המגיפה על האוכלוסייה הלא-יהודית. עכשיו שאנחנו מובילים בשיעורי ההדבקה בעולם, מאשימים אותנו שאנחנו מפיצים את המגיפה בכוונה! אבל נאלצנו להתמודד עם האנטישמיות בעבר, ואפילו משך אלפי שנים במצב נחות, ללא מדינה של עצמינו, בגלות. גם אז שרדנו, ועכשיו קל וחומר שנדע להתגבר. כנ”ל לגבי איראן ושלוחיה: יש לנו צבא, ודברים עשויים להשתנות לטובה. הנה יש לנו פתאום בני ברית בין הערבים המתונים. אז אפשר להיות די אופטימי, אפילו שכדאי לשמור על ממ”ד ומקלט מצויידים לכל תרחיש.

אנחנו חיים בתקופה מעניינת. בואו נהיה מחוייבים להמשיך בטוב, לעשות כמיטב יכולתנו להתמודד ברוח חיובית: נעבור את הקורונה, תוך שאנחנו שומרים על עצמינו ועל הסובבים אותנו, נעשה את המיטב להתנגד לכל מה שמאיים להגביר קרע או אלימות בעם ונתרום לאהבת חינם ולאחדות, נלמד ונגביר מודעות לאתגר הסביבתי ונתרום למלחמה במשבר האקלים, נירתם למלחמה באנטישמיות ונמשיך לתמוך בעצמאות ובעוצמה של המדינה היהודית היחידה בעולם, בתקוה לשלום בר-קיימא עם שכנינו. זה לא פשוט, אבל זה אפשרי, ואף הכרחי. יחד נדאג להפוך את השנה הקרובה לשנה הטובה ביותר שרק אפשר. שיהיה לנו בהצלחה, ושנה טובה לכם ולכל בני המשפחה!