Parshat Vayeshev 2020 Hebrew

פרשתנו בדרך כלל חלה בשבוע לפני חנוכה. אבל כמו בסיפור חנוכה, גם בפרשתנו יש מספר גיבורים וגיבורים בפוטנציה שהתאמצו קצת יותר מהמקובל להוכיח משהו, להציל חיים ולתת לנו משהו בעל ערך.

דוגמתנו הראשונה היא דוקא הפחות מוצלחת. הגיבור בהתהוות הוא ראובן, בכור ישראל. הוא בנו של לאה שהיא, כזכור, האישה הפחות אהובה על יעקב. למעשה, כפי שמוזכר בהסברו של הרב יונתן זקס, ז”ל, קרוב לוודאי שראובן היה בחור בסדר שגדל בתוך אווירה של יחס השלילי מיצד יעקב לאמו לאה, ולא מימש את הפוטנציאל שלו, ככל שהיה.

בסיפורנו, ראובן הוא היחיד בין האחים שמנסה להציל את יוסף. החולם הצעיר והמטריד הגיע מרחוק במצוות אביו לבדוק את מעשי אחיו, כלומר לרגל עליהם, והאחים, שנדחפו ע”י כעס ותודלקו בהזדמנות להיפטר מהשטינקר הזה, מחליטים להרוג אותו.

ראובן מתערב ומציע, “לא תשפכו דם”. נזרוק אותו לבור במדבר ונראה מה יהיו עם חלומותיו. כוונתו היתה לחזור, להוציא את יוסף מהבור ולהשיבו לאביו בריא ושלם.

אלא שזה לא קורה. בינתיים יהודה בונה תכנית טובה יותר. למכור את יוסף לאורחת ישמעאלים בנעה לקראתם, להיפטר מהמטרד וגם להרוויח קצת כסף. וכך היה. אז, כשראובן חוזר, הבור ריק, וראובן אובד עצות. “הילד איננו, ואני, אנא אני בא!” אבל הוא ניסה.

הגיבור השני, בעצם הגיבורה השנייה, היא תמר, כלתו של יהודה, פעמיים. היא היתה נשואה לבכורו של יהודה, ער, שמת, ואז לבן השני, אונן, שגם מת. יהודה חושש שהיא אישה מסוכנת ולכן ממאן לתת את הבן השלישי, מה שגם היה צעיר מדי.

כעבור שנים, כשתמר עדיין אלמנה, מזדמן לתמר לפגוש את יהודה בדרך. היא מתלבשת כזונה, הם מקיימים יחסים, היא הרה ממנו והם נפרדים. כשנודע ליהודה שתמר, שהיתה צריכה להישאר נזירה עד שיהודה יספק את בנו השלישי, עסקה בזנות ונכנסה להיריון, מצווה “הוציאוה ותישרף”. אלא שהיא שולחת לו תזכורת למי שהיא הרה והוא חוזר בו מיד. “היא צדקה ממני,” הוא אומר, וסולח לה. והצאצא, פרץ, הוא בין אבותיו הקדומים של המלך דוד. ותמר – היא פעלה לטובת “מיטו” לפני שנולד הדור ההוא. יופי לך, תמר!

הגיבור השלישי הוא, סוף סוף, יוסף. השטינקר הפך לגבר נאה, שנעמד בפני הפיתוי לשכב עם אשת אדוניו המצרי. עם צירוף של יהירות וענוות (איך שהוא עושה את מפליא!) הוא שומר על כבודו ובתמורה נשלח לכלא.

דרך אגב, זאת נקודה לא זניחה. אם הבעל הכמעט נבגד האמין באמת לאשתו, היה מוציא את יוסף להורג. היות ורק נכלא, אפשר להבין שהבעל לא בדיוק האמין לאשתו. או שבאמת אהב את יוסף.

יש כמה דמויות משנה בדרך שסוללים את נצחונו של יוסף. אחד הוא כמובן הבוס של יוסף, פוטיפר. עוד אחד הוא שר בית הסוהר, שנשבה בקסמו השקט של יוסף. גם אפשר להזכיר את שני שרי פרעה שנכלאו עם יוסף ונתנו לו את ההזדמנות להציג את מיומנותו בפיתרון חלומות.

מה שרואים הוא שיש גברים ונשים לכל עת, שמעשיהם הקטנים והגדולים עוזרים לגלגלי המזל להסתובב לטובתנו. כך היה גם בזמנם של מתתיהו וחמשת בניו שהובילו את המרד נגד היוונים שהוביל לחג החנוכה.

אלה שמסוגלים – יוצאים לשדה הקרב. אלה שפועלים בתפקידים יותר צנועים, חייבים גם הם לבצעם כך שהאירועים הגדולים יותר יכולים להתגולל לסיום הטוב ביותר.

בפרשתנו, רואים את תחילת האור שיהפוך את יוסף למשנה למלך מצרים ויוביל לתקופת השגשוג של בני ישרל בארץ ההיא. בחנוכה, אנו עדים לאור שהוביל לחידוש ממלכת יהודה החופשייה.

בכל תקופה ועת, אנו זקוקים לגיבורים להבטיח את הישרדותנו ובטחוננו. אנו תקווה שיש עדיין עתודה של יחידי הסגולה כאלה שיכולים להוביל אותנו בזמנים הקשים שלפנינו.

שבת שלום וחנוכה שמח