Parshat Vaetchanan 2020 Hebrew

ליגות באולינג הם טובות לבריאות! גם קבוצות משחק הברידג’. היום אציג סיכום קצר של הרצאה ששמעתי השבוע מפי הרב חיים נבון על למה ישראל היתה ועודינה עם של שבטים. ההרצאה ניתנה בימי העיון של מכללת הרצוג.

בספר במדבר סופרים את העם, כל הגברים בכל בית אב ומשפחה ושבט. אנשים כיחידים נספרו רק כחלק ממשפחתם/שבטם. החוזה הגדול בלעם הבחין בחלוקה הזאת וקיבל ממנה השראה כשראה את ישראל “שוכן לשבטיו”, ונתן לנו ברכה.

אז איזה תועלת יש בשבטיות? לפי הרב סולובייצ’יק, זה נתן לכל שבט האפשרות לטפח את “טעמו” האישי. כשמערבבים את כל השבטים ביחד יוצא איזה תוצאה אחידה, שחסרה בה התסיסה של גיוון.

מבחינה היסטורית אנו התחלנו כמשפחה אחת, שהתפתחה לשבט (יעקב) ואז לעם של שבטים. רק לאחר מכן התאחדנו תחת שלטון ממורכז. ומשך הרבה מאות, שבטיות היתה יותר חשובה מאחדות.

רואים את זה היום. אולי בעוד כמה מאות שנים אשכנזים וספרדיי ותימנים וכל האחרים יתפללו ביחד. בינתיים, כל קבוצה (שבט) רוצה לשמור על טעמה הייחודית.

בתורה, השבטיות חוגגת. כשבנות צלפחד אומרות למשה שהן רוצות לרשת את אדמות אביהן – בכדי לשמור את החלקה בתוך המשפחה ומשבט – מקבלים אישור אלהי. כשראשי השבט מתלוננים למשה שההסדר יכול להוביל להעברת אדמות משבט לשבט אם הנשים מתחתנות עם שבטים אחרים – עוד הסדר מתרקם. שתתחתינה כרצונן, בתנאי שזה יהיה בתוך השבט. וכך עשו, לפחות בדור הראשון בכנען, לפי חז”ל.

הדאגה לאדמות היתה קשורה ליובל. בכל 50 שנה העבדים שוחררו וחזרות לאדמתם, והאדמות היו צריכות לחזור לבעלים הראשוניים מהשבטים המקוריים. האם זו סוציאליזם? שוויוניות? לא בדיוק. שתי הסיבות שניתנות הן: להראות שהאדמה שייכת לאלהים, לא לאדם, ושנית, להרשות לכולם, כולל עבדים, לחזור לשורשים שלהם.

אבל שוויוניות? לא. אם למשפחה אחת היו שמונה ילדים, יכלו להורישת את החלקה לבכור והאחרים יכלו לעבוד תחתיו. או שיכלו להוריש חצי החלקה לבכור והשאר היו מקבלים כל אחד פיסת אדמה, מספיק לשים עליה כסא נדנדה ולשבת שם ולנדנד כל היום. אבל לגדל דברים – לא. אז הם היו עניים. מאידך, משפחה עם ילד אחד יכלה להוריש את הכל לילד, שיהיה יותר עשיר משכניו הפוריים.

אבל החשוב היה שלבן אדם היה אדמה. ומשפחה. ורשת תמיכה. במצרים, הודות ליוסף (לפחות חלקית), פרעה היה בעל כל האדמות חוץ מאלה של הכהנים. ולכן מצרים נקראת “בית העבדים” כי לא היו בעלי אדמות.

עד כמה היה חזק הקשר עם האדמה? לא יאומן עד כמה. הדוגמא הקיצונית ביותר היא בספר מלאכים. המלך אחאב רוצה את הכרם של נבוט. הוא לא לוקח אותו. הוא מציע אדמה חילופית יותר טובה או שווי כסף הרבה יותר משווי הכרם. זאת הצעה שלא מסרבים לה! אבל נבות מסרב. חלילה לי להיפרד מאדמת מורשתי, הוא אומר.

ומה עושה אחאב? הולך הביתה, נכנס למיטה ולדיכאון כי הוא – המלך – לא יכול לקחת את הירושה של אחר! המלך! אפילו איזבל, המלכה המרושעת, לא יכולה למצוא דרך כשרה לקחת את הכרם.

ב1835 לערך, נשלח אלקס דה טוקוויל מצרפת לארה”ב לבדוק את מערכת בתי הסוהר שם. הוא האריך את שיהותו וביקר בכל הארץ. אחת התופעות שהפתיעה אותו היתה המספר המדהים של התאחדויות באמריקה. קבוצות לדת, לבריאות, למכבי אש, לשלוח מסיונרים לחו”ל, לעזור לעניים, להילחם נגד שכרות. באירופה, הוא הסביר, רוב המשימות האלה היו מועברות בזמנן לממשלה, לטפל בהן כשבאה לממשלה לעשות כך. לא באמריקה. שם הם התארגנו כקבוצות, כמו שבטיםקטנים, לטפל בבעיות.

הסוציולוג ג’ונותן היידט הגדיל לכת. הוא טוען שהשתתפות בארגונים כאלה טובה לבריאת הנפש שלנו. זה נותן לאדם מטרה בחיים, חוש של שייכות לקבוצה, וזאת הסיבה, הוא אומר, שהשתתפות בליגת באולינג או כל פעילות קבוצתית אחרת עם מטרה ספציפית – משחזרת את תחושת השבטיות ותורמת לבריאות נפשית. (אז אלה בסרט “ביג לובובסקי” היו בריאים בנפש?)

קבוצה יכולה להיות מפלגה פוליטית גם כן, וכפי שידוע לנו היטב, כאן יש הרבה קבוצות כאלה, כולן מושכות בכיוות שונה. זה הצד השלילי של שבטיות. מאידך, כשרואים את התרומה האדירה של חלק מהקבוצות הללו (כולל “שערים”), מבינים איך שייכות להן עוזרת גם לאלה שמקבלים וגם לאלה שנותנים. מה שנשכח מדי פעם הוא שבסופו של דבר, כולנו עובדים ביחד לרווחת עמנו וארצנו.

תהנו מהבאולינג!

שבת שלום